למי שקרא את הפוסט הקודם המדבר על סון טסו , "אומנות המלחמה" והמשפט : "דע את האויב, דע את עצמך …."
אם לא קראתם אותו, אני מזמין אתכם להיכנס לקישור הבא ולקרוא: https://bit.ly/הגוףבוגד
כעת אתייחס לשאלה כמה אני מכיר את עצמי?
תעצרו רגע ותחשבו כמה אתם באמת מכירים את עצמכם? האם אנחנו מכירים לגמרי את האישיות שלנו בכל הרמות: פיזית, רגשית, אנרגטית ושכלית?
האם אתם מודעים לכל החוזקות/החולשות שלכם? האם אתם נכונים לבקש עזרה כשאתם חלשים? האם אתם מוכנים לקבל עזרה כשמציעים לכם?
האם אתם קשובים ומכירים את הגוף שלכם או שאתם נפגשים לעיתים רחוקות ל"שלום, שלום" וזהו?
ומה כל זה קשור לרפואה משלימה?
אשמח לשפוך קצת אור על הנושא: בגישה הנטורופתית, הטבעית, כמטפל אני רואה אתכם כיחידה 1 – גוף ונפש… אין הפרדה.
האם הכאב הוא אויב? הכאב הוא מנגנון בקרה (משוב) של הגוף שבא להגיד לנו משהו בשפתו שלו. העובדה שחלקנו הגדול לא מבין את השפה הזו מעמיקה את הפער בין "תקלה" והטיפול המתאים לה.
הרי יותר קל לקחת משכך כאבים ולהמשיך הלאה… למי יש זמן להתעסק עם זה בסגנון החיים הקדחתני שלנו.
לצערי רק כשהגוף מאותת דרך כאב גדול ומוגבלות תנועה – ורק אז… אנחנו נאלצים לעצור ולהקשיב.
אז האם הכאב הוא אויב? ממש לא, הכאב הוא שפה, שפה של הנפש שאינה יודעת מילים.כשאני מסביר לאנשים את המקור הרגשי לכאבים הפיזיים שלהם- פתאום זה נראה כל כך ברור ופשוט.
כשאנשים מבינים מה עליהם לעשות על מנת לתת לנפש את מה שהיא מבקשת, ברוב המקרים הכאב נעלם כלא היה! חשוב לציין כי זה לא הוקוס פוקוס, מדובר בתהליך אינדיבידואלי ולכל אדם יש את הקצב האישי שלו.
אז האם הגוף בוגד בנו? לא כל ביטוי של כאב, מחלה, מוגבלות, בדיקות דם לא תקינות מבטא חוסר איזון רגשי מסוים (להבדיל ממצבים רפואיים מולדים).
יש דרך לתת תמיכה גם לגוף וגם לנפש כאחד על מנת לעזור לכם לחזור לדרך המלך בצורה טבעית ובריאה.
רוצים לדעת יותר על ייעוץ נטורופתי:
רוצים לקרוא עליי:
מוזמנים לכתוב לי בוואטסאפ:
על "לספר ולשחרר" שמעתם?
פוסט זה הינו 2/3 בנושא , מוזמנים לעקוב לפוסט הסיכום בימים הקורבים
